מורשת אם בע"מ נ' בכר

פסק דין

לפני תביעה לפינוי הנתבע שהינו דייר מוגן, לפי חוזה שכירות, שנערך בינו לבין התובעת. העילה לפינוי הנתבע הינה נטישת הנכס ואי שימוש במושכר למטרה לשמה הושכר.

הצדדים לתביעה ורקע עובדתי:

התובעת חברה פרטית, הינה הבעלים הרשום של בנין רב יחידות, שנמצא ברחוב שונצינו 1 בת"א, הידוע כגוש 7107, חלקה 122-127 (להלן: "הבנין").

אין מחלוקת בין הצדדים, כי נחתם חוזה שכירות מוגנת בין התובעת לבין הנתבע ושותפו דאז (אחיו), ביום 1.1.79, על פי חוק הגנת הדייר, אשר התייחס לאולם בשטח של כ-85 מ"ר, בקומת קרקע – מרתף של הבנין (להלן: "המושכר"), למטרת "בימ"ל מכני לגלגלי שיניים".

ביום 11.12.81 נפרד הנתבע משותפו דאז, ברשות התובעת ומאז הפך הנתבע להיות הדייר היחיד והבלעדי במושכר. חוזה השכירות על תנאיו המיוחדים צורפו כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומתצהירו של מנהל התובעת.

הנתבע שלם דמי מפתח בגין השכירות.

תמצית טענות הצדדים:

לטענת התובעת, הדיירות המוגנת של הנתבע פקעה.

הנתבע הפר את חוזה השכירות וקמה לתובעת עילה לפינויו של הנתבע, בכך שלפחות מאמצע שנת 2009 הנתבע אינו עושה שימוש במושכר בכלל, בוודאי שלא למטרה שלשמה הושכר ויש לראות בנתבע כמי שנטש את המושכר.

מנגד, טוען הנתבע כי אכן בשנים האחרונות צמצם את פעילותו במושכר ואולם כל זאת נובע מכך שהנתבע לקה בבריאותו, בין היתר בשל גילו המתקדם, אבד את ביתו שנפטרה ממחלת הסרטן, במהלך אותה תקופה וכן בשל כך שעיסוקו של הנתבע נפגע הן בשל המצב הכלכלי והן בשל כך שניתן לקבל את אותו מוצר באמצעות יבוא מסין, במחיר אטרקטיבי הרבה יותר.

לטענתו של הנתבע, מעולם לא נטש את המושכר וככל שלא פקד אותו באופן שוטף, הרי שמדובר בתקופות קצרות וזמניות בלבד, בבחינת היעדרות זמנית.

בנוסף טוען הנתבע, כי הקפיד ומקפיד לשלם את דמי השכירות מאז ומעולם וכן את כל ההוצאות החלות על המושכר, לרבות דמי הארנונה, מים, חשמל וכדו'.

דיון ומסקנות:

בענייננו, המושכר נשוא תביעה זו, הושכר לפי חוק הגנת הדייר בשכירות מוגנת, לצורך ניהול עסק הפועל כבית מלאכה מכני לגלגלי שיניים.

המושכר הושכר ע"י הנתבע עוד בתחילת שנות ה-80, כאשר חוזה השכירות נערך עם התובעת.

בין הצדדים התקיים הליך אחר, אשר במסגרתו הגישה התובעת תביעת פינוי כנגד הנתבע, בשל כך שהנתבע הפר את חוזה השכירות בכך שהרשה לצד ג' להשתמש במושכר או בחלק ממנו, או להשכיר לו חלק מהמושכר, בניגוד לאמור בסעיף 5 לחוזה השכירות.

הפרת תנאי שכירות:

לטענת התובעת, הנתבע הפר את חוזה השכירות, בכך שנטש את המושכר.

עילת הנטישה הינה עילת פינוי שהוספה ע"י בתי המשפט לרשימת העילות המנויות בסעיף 131.